פרישה ממשרד החינוך: פדיון ימי מחלה, מענקי פרישה ופנסיה תקציבית — המדריך למורות ולמורים

פנסיה תקציבית — למי שקיבל קביעות במדינה עד 2002: הקצבה משולמת מתקציב המדינה, ומחושבת כ-2% לכל שנת ותק × המשכורת הקובעת × חלקיות המשרה.

פנסיה צוברת — לכל השאר, עם סוגיות של פנסיית גישור ומסלולי משיכה. ההבדל בין השניים משנה כמעט כל החלטה אחרת בתהליך, ולכן זו השאלה הראשונה.

פרישה מוקדמת אפשרית מגיל 50, בכפוף לאישור ועדת הגמלאות ולמכסות, למי שצבר 20 שנות ותק בהוראה.

מענקי עידוד משתנים לפי חוזרי המשרד — יש לוודא מול התוכנית התקפה בזמן הפרישה, ולא לפי מה שהיה נכון בשנה קודמת.

מורה שפורש לגמלאות מגיל 50 ומעלה זכאי לפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו. הפדיון חייב במס הכנסה (ופטור מדמי ביטוח לאומי), ונבחן יחד עם יתר מענקי הפרישה מול תקרת הפטור — 13,750 ₪ לשנת ותק ב-2026.

פדיון גבוה בלי פריסת מס נפגש עם המדרגה המרבית. זה אחד המקומות שבהם תזמון והגשת בקשה נכונה שווים סכום ממשי.

מענק יובל ממשיך להשתלם כגמלאי רק לבעלי פנסיה תקציבית שהיו זכאים לו ערב הפרישה.

בעלי פנסיה צוברת — שימו לב שאינכם זכאים למענק יובל כגמלאים, וזה שיקול בתזמון הפרישה.

גם מורים עוברים קיבוע זכויות. פדיון שנמשך בפטור, מענקים ששולמו, והבחירה בין קצבה להיוון — כולם נכנסים לנוסחת הקיזוז.

פרישה חינוכית מוצלחת היא תכנון אחד שלם: מענקים ← פריסה ← קיבוע. כשמפרידים בין השלושה, ההחלטה באחד מהם סוגרת אפשרויות באחרים.